הביקור הראשון במרפאת השיניים צריך להתקיים מוקדם ככל האפשר. 

קיימות שלוש סיבות עיקריות לביקור מוקדם לבדיקה  :
.1  הדרכת ההורה לגבי טיפול מניעתי בשיני הילד,מאחר ובעיות יכולות להתחיל כבר בגיל מאוד צעיר.
2 .עלול להיווצר סינדרום " עששת הבקבוק ". בכדי לפתח עששת צריך שיניים,סוכרים וחיידקים.
 סינדרום עששת הבקבוק מתאפיין ביצירת מוקדי עששת רבים גם בשיניים קדמיות ,בדרך כלל עליונות. תינוק אשר נרדם בזמן הנקה או נרדם עם בקבוק אשר מכיל חלב ,פורמולה , מיץ או תה ,יש אפשרות שיפתח עששת (חורים בשיניים).
 

   הקנו לילדכם כבר מגיל צעיר הרגלי צחצוח ותזונה נכונים אשר ישמשו אותו לתמיד.
  
     מציצת מוצץ עדיפה על מציצת אצבע. מרבית הילדים נגמלים מהמוצץ ביוזמתם עד גיל שנתיים. שימוש לאחר גיל זה צריך להדליק נורה אדומה אצל ההורים,מאחר ושימוש ממושך יכול לגרום לשינויים במבנה הלסת ,בצורת השיניים ואפילו לבעית סגירת השיניים בהמשך הגדילה.
 

סדר בקיעת השיניים
   

בגיל 6 חודשים לערך בוקעות השיניים החותכות המרכזיות הראשונות בלסת התחתונה.
עד לגיל שנתיים וחצי בוקעות שיני החלב לפי סדר: תחילה החותכות התחתונות
והעליונות, אח"כ הטוחנות הראשונות והניבים ולבסוף הטוחנות האחוריות (סמוך לגיל
שנתיים וחצי). לגילאים המוזכרים ניתן להוסיף המתנה של עד 9 חודשים לבקיעת
שיניים של אותם ילדים שעקומת הגדילה שלהם איטית מהממוצע וזה עדיין בתחום
הנורמה.

אין משמעות לאיחור בבקיעת השיניים לגבי העתיד ובודאי לא לגבי המשנן הקבוע
שיבוא החל מגיל 6 שנים.   
   בגיל 6 שנים בוקעות בדרך כלל הטוחנות הקבועות הראשונות מאחורי
 כל שיני החלב באותו זמן לערך מתחלפות השיניים החותכות המרכזיות הראשונות.

חצי שנה יותר מאוחר, בגיל 6.5 מתחלפות החותכות הצדדיות התחתונות ולאחריהן בגיל
7-8  החותכות המרכזיות והצדדיות העליונות 9.5 לערך מתחלפים הניבים . בגיל -
התחתונים ומתחלפות הטוחנות "החלביות " הראשונות בכל צד במלתעות (פרהמולרים)
קבועות ובאותו הזמן לערך מתחלפות גם הניבים התחתונים. בגיל 10-12 לערך
מתחלפות כל יתר הטוחנות "החלביות" בפה במלתעות קבועות והניבים הקבועים
העליונים יורדים ומחליפים את ניבי החלב וגורמים לסגירת המרווח בין השיניים
המרכזיות העליונות תוך הצמיחה שלהן .

לטווח גילאים זה יש להוסיף פער של עד שנה בין הממוצע המבטא את גילי הבקיעה של
השיניים לבין המקדימים או המאחרים בהצמחת השיניים הקבועות שהוא עדייין בגדר
הנורמה. גם כאן נציין שמעקב אצל רופא/ת השיניים יגלה תקלות בסדר בקיעת השיניים
ובמקרה הצורך יפנו את הילד/ה לטיפול אורטודונטי או מעקב שאם הם נעשים בזמן
יחסכו טיפול מיותר מאוחר יותר.

החל מגיל 15 30 מוצאות שיני הבינה את דרכן לערך ועד גיל
 לפה אם אין העדר מקום, ואם הן נמצאות במונח תקין.

סיכון גבוה לעששת אצל תינוקות
  
 
תינוק יכול להיות בסיכון גבוה לעששת כאשר הוא מוזן מגיל צעיר מבקבוק
 מומתק בסוכר, בעיקר תוך כדי הירדמותו Milk Bottle Syndrome או כאשר
 הוא נרדם עם מוצץ מרוח בדבש או בסירופ מתוק Honey Dummy Syndrome.

הוא בסיכון גבוה גם כאשר על שיני התינוק ישנם סימנים לזגוגית
 פגומה כללית או ממוקמת, מחוסר סידן בייצורו Hypocalcification
 או מחוסר סדירות בייצורו Hypoplasia.

הוא בסיכון גבוה גם כאשר ישנם על השיניים סימנים
 אופייניים למחלה טרום לידתית של האם ו/או העובר כגון:
 אדמת, עגבת מולדת או מחלה זיהומית אחרת.

לאחר מחלות של הריון בסיכון אצל האם :רעלת הריון ,סכרת הריון ,
 שמירת הריון עקב דימומים תכופים וצירים מוקדמים, התינוק בסיכון
 גבוה יותר לעששת.

 חך שסוע, שפה שסועה גם הם מגדילים את הסיכון של תינוק לעששת.

 הנחיות לשמירה על שיני תינוקות ופעוטות.(משרד הבריאות)
תינוק שיונק- הנקה בלעדית מומלצת לפחות עד גיל שישה חודשים. בזמן זה אין התינוק זקוק 
לתוספות פרט לשתיית מים במזג אויר חם.
תינוק שאינו יונק וניזון מתרכובת מזון לתינוקות יש להרגיל לשתות מים בלבד. אין לתת משקאות
ממותקים עם סוכר ובוודאי שלא לפני השינה. כנ"ל לגבי תרכובות מזון לתינוקות המכילות סוכר. יש לתת
לו לשתות מים אחרי מתן התרכובת לצורך שטיפת הפה.
למניעת התפתחות "עששת הבקבוק" יש ללמד את התינוק לשתות מכוס ולא מבקבוק מוקדם ככל
האפשר.אם הנך רוצה להימנע ממצב של הרטבת התינוק וסביבתו, ניתן להשתמש בכוסות מיוחדות
בעלות מכסה וזרבובית שתייה כדי למנוע שפיכה של הנוזל.
יש לעודד את התינוק לצרוך פירות טריים לא משומרים (מרוסקים ובהדרגה לאפשר לו ללעוס אותם) 
ולא מיצי פירות. החל מגיל שישה חודשים יש לתת פירות טבעיים בכפית או בחתיכות בהתאם ליכולת
הלעיסה של התינוק.
יש להימנע ממתן ממתקים ושאר המזונות גורמי העששת ככל הניתן כמו: סוכריות, דגנים מצופים 
בסוכר, שוקולד, חטיפים, ביסקויטים, עוגות, עוגיות ולהגביל את מתן הממתקים והחטיפים לזמני
הארוחות בלבד.
כחטיפים בין הארוחות מומלץ לתת לחם, גבינה, יוגורט (רצוי לא ממותק), חתיכות פרי או ירק. 
אין לטבול את המוצץ בסוכר או דבש!!! דבש אסור בצריכת תינוקות מתחת לגיל שנה מחשש 
להרעלת בוטוליזם!

פלואריד

  מה זה פלואוריד?

פלואור הוא יסוד כימי נפוץ המצוי בטבע בקליפת כדור הארץ, יסוד 13 מבחינת הנפיצות, בדרך
כללבתרכובות מינרליות, בסלעים שונים ובמשקעי מלח ממוצא ימי. הפלואור הוא חומר לא יציב
ולכן,מאד נדיר למצוא אותו בטבע באופן חפשי. הפלואור מצוי בצורת יון פלואוריד הקשור
בתרכובותמולקולריות )לדוגמה, סודיום פלואוריד(. ברקמות ביולוגיות מצוי הפלואוריד בצורת
מלח אפטיט , בעצמות ובשיניים
  

האם מקבלים פלואוריד באופן טבעי ?

הפלואוריד הוא כאמור יסוד נפוץ ונמצא בכל מקורות המים
  באופן טבעי, בריכוזים שונים. הוא מופיע במזון ובשתייה.

 מה התועלת בהוספת פלואוריד באופן מלאכותי למי השתייה ?

התועלת בפלואוריד שמוסיפים באופן מלאכותי זהה לתועלת בפלואוריד
שנמצא באופן טבעי במים: הוא נקלט בשיניים ומגן עליהם מפני העששת.
בשתיית מים מופלרים יש חשיפה של השיניים לפלואוריד בריכוז המיטבי
במשך רוב שעות היממה, ולכן ההשפעה המגנה על השיניים היא הרבה ביותר.
זאת הדרך היעילה ביותר למתן פלואוריד. בשיטה הזאת כל האוכלוסייה
נהנית ממניעת העששת. הפלרת מי השתייה מקטינה פערי בריאות, שכן אלה
שחולים יותר נהנים יותר מההשפעה המניעתית.

 מהי כמות הפלואוריד הנחוצה לגוף ?

פלואור נמנה בין 9 מיקרו-מינרלים  microminerals האחרים אשר נדרשים
לבני אדם בכמויות מזעריות, בטווח ממיקרו-גרמים עד למיליגרמים.
מיקרו-מינרלים אלו הם: ברזל, יוד, פלואוריד, אבץ, כרום, סלניום,
מגנזיום, מוליבדנום, נחושת. מספיק צריכה של מיליגרמים ספורים ליום
כדי להגן על השיניים בפני מחלת העששת. הכמות במי השתייה היא חלקיק
אחד למיליון ppm )1 1 מ"ג לליטר).

האם תוספת פלואוריד למי השתייה פירושה קבלת תרופה ?
 לא,פלואוריד ברכוז המיטבי היא לא תרופה. פלואוריד נמצא באופן טבעי
במקורות המים בעולם בריכוזים שונים. הוא מוגדר כיסוד קורט )מיקרו-מינרל(.
אפשר לקחת תוספי פלואוריד בצורת טיפות או כדורים. תכשירים אלה מוגדרים
 כתרופה ונמכרים בבתי מרקחת.